fbpx

רוצה קפה מותק?

1

רוצה קפה מותק?

קפה ומאפה. קפה ועוגה. קפה עם שניים סוכר. למה אנחנו אוהבים כל-כך משהו מתוק ליד הקפה שלנו? מצאנו שלוש סיבות עיקריות ויש לנו גם הצעה שתחסוך לכם קלוריות

סיבה ראשונה: בני אדם פשוט אוהבים מתוק, לא רק ליד הקפה
הגנטיקה שלנו, בני האדם, גורמת לנו להימשך לטעם המתוק תמיד ובמיוחד כששנה חדשה מתחילה, כי מתיקות מסמלת הבטחה שנטועה בעבר הרחוק של כולנו: היא מציעה לנו בשלות ועסיסיות, נחמה ופינוק, הזנה ואנרגיה. אבותינו הקדמונים, שהיו זקוקים לסוכר כדי לשרוד, סיפקו את הצורך במתוק באמצעות פירות בשלים ודבש (שני דברים שמופיעים בראש השנה על שולחנות החג של יהודים בני כל העדות). לבני האדם בימינו יש גישה להרבה יותר סוכר ממה שצריך בשביל לשרוד, אבל אנחנו ממשיכים להימשך למתוק – זה הטבע שלנו. הצורך הגופני האוניברסלי במתיקות שזור בחיים שלנו ובולט בתרבות, למשל בביטויים כמו “חלומות מתוקים”, בשמות חיבה כמו מותק, sweetheart או honey, בהתייחסות היהודית למתיקותה של התפילה ועוד ועוד. בתודעה האנושית מתוק שווה לטוב.

סיבה שנייה: משהו מתוק לאיזון טעמו המריר של הקפה
המשיכה שלנו לקפה הרבה פחות מובנת מאליה בהשוואה למשיכתנו למזון מתוק, לפחות במבט ראשון. אמנם לקפה יש קשת טעמים מורכבת (ועל כך מיד), אבל הטעם הבולט והבסיסי ביותר שלו הוא מרירות. הלשון האנושית יודעת להבחין בין חמישה טעמים בלבד: מתוק, חמוץ, מלוח, מר והטעם החמישי – אונאמי (unami, שהוצע בתחילת המאה הקודמת על ידי הכימאי היפני פרופסור קיקוניי איקדה. קשה לתרגם את אונאמי לעברית, באנגלית הוא מוגדר כ-(Savory. כל אחד מחמשת הטעמים אומר לנו משהו חשוב:
• מתוק – אנרגיה
• חמוץ – בוסר
• אונאמי –מזון שעשוי להכיל חלבון
• מר – זהירות, כי הרבה רעלים הם מרירים
• מלוח – המזון מכיל נתרן
• אם אתם תוהים למה נעלם החריף, הסיבה לכך שלא מדובר בטעם אלא בגירוי של חוש המישוש.

כיוון שהקפה מתאפיין במרירות, קשה להסביר את המשיכה שלנו אליו אם מתמקדים רק בחוש הטעם. זאת אולי הסיבה שרבים כל-כך מאתנו אוהבים את הקפה שלהם עם “משהו ליד”, עם סוכר או ממתיק אחר בפנים, אולי עם חלב שמרכך את המרירות. בתי הקפה שמיודדים עם הנטייה הזאת מציעים לנו עסקאות של קפה ומאפה וגודשים את הוויטרינות שלהם במתוקים מפתים שקורצים לחוש הראייה ולחוש הטעם. המתוקים האלה מטשטשים את המרירות הטבעית של הקפה, אבל עדיין מאפשרים לנו ליהנות מהארומה ומהקפאין.

סיבה שלישית: קפאין + סוכר = פצצת מרץ
יש כאלה ששותים שתי כוסות קפה ביום, יש כאלה ששלוש, יש כמה ששותים יותר. המשותף לרוב אוהבי הקפה הוא שהם מעדיפים ללגום אותו על הבוקר או אחר הצהריים, הזמנים ביממה שבהם אנו זקוקים לזריקת מרץ. הקפאין עוזר לנו להיות ערניים והסוכר שמצטרף אליו מספק לנו אנרגיה זמינה. השילוב הטעים הזה פשוט ממלא את המצברים ושולח אותנו אל משימות היום נמרצים יותר.

גם הקפה מתוק, אפילו בלי סוכר, חלב ועוגייה בצד
החיבה שלנו לעוגות אינה מסבירה את המשיכה לקפה. גם הקפאין מספק רק הסבר חלקי. אוהבי קפה מושבעים מציעים לחכות עם הסוכר, החלב וכל היתר ולתת את הבמה לטעם הנקי של קפה משובח באמת. איך יכול להיות לקפה טעם מורכב, הרי לפני רגע אמרנו שהלשון האנושית חשה בחמישה טעמים בלבד? הדבר שאנחנו קוראים לו “טעם” מורכב בעצם משלושה גורמים: הראשון הוא פקעיות הטעם המצויות על הלשון ומזהות את חמשת הטעמים, הגורם השני הוא חוש הריח שגורם לנו להבחין בין מתוק של תות-שדה לבין מתוק של גלידת וניל ובין מלוח של צ’יפס לבין מלוח דג מלוח, והגורם השלישי הוא גירוי של הגרון. השילוב של שלושתם הופך ספל קפה משובח ללונה-פארק של טעמים, רבים מהם מפלרטטים עם אהבת המתיקות שלנו.

אתר הקפה מקצועי Counter Culture Coffee מיפה את הטעמים שחובבי קפה מזהים במשקה.

מדובר בעשרות גווני טעם המחולקים לקבוצות ראשיות ולקבוצות משנה. הקבוצות הראשיות כוללות:
• טעמים ארציים, עשביים ואדמתיים
• טעמי אונאמי
• תבלינים
• קלייה
• דגנים וזרעים
• סוכר ומתיקות
• טעמי שוקולד
• טעמים פירותיים
• טעמים פרחוניים

קבוצת טעמי הפירות כוללת שמונה קבוצות משנה שמתחלקות בתוכן לתתי-טעמים נוספים. יחד עם טעמי השוקולד וטעמי הסוכר מתקבלת מניפה ססגונית של טעמי קפה מתוקים. אוהב קפה מושבע שלו לשון מיומנות עשוי לחוש במשקה שלו טעמים של קרמבולה, וניל, חמאה ואפילו דלעת – וזה רק על קצה הכפית. מנעד הטעמים העצום מזכיר את הציונים שמקבלים יינות ונובע כנראה מזני הקפה, האדמה שעליה הוא גדל, תערובת הפולים, אופן הקלייה, טריות הקפה, סוג האריזה, צורת ההכנה ואפילו הכוס שאליה הקפה נמזג בסופו של דבר. לאור כל זה, המסר שלנו פשוט: גם אין עוגה, הקפה עצמו טומן בחובו מתיקות (ועוד המון טעמים אחרים ומפתיעים). כל מה שצריך זה להקשיב לחושים.

/ מגזין

Share the Post

About the Author

Comments

No comment yet.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *