קפה ואופנה

1

קפה ואופנה

שני אספרסו, חולצה מכופתרת, עוגייה והרבה סטייל

בתי אופנה ששואפים להציע ללקוחותיהם לא רק בגדים, אלא גם חוויה וסגנון חיים, אימצו בתי קפה. גם אנחנו רוצים ללגום אספרסו בין מדידת מכנסיים ללבישת חולצה

אצל הרבה אנשים קפה מתערבב עם שופינג. מדובר בעצם באחד מהצמדים הבלתי נפרדים של תרבות הפנאי. מחזה שכיח בקניונים בימי שישי הוא הר שקיות ממותגות נח לרגלי יושבי בתי הקפה, שעצרו להפסקת הפוך ועוגה בין רכישת ג’ינס למדידת טי-שירט. המרוויחים הגדולים מקוקטייל האופנה-קפאין היו תמיד הקניונים עצמם, שמושכים אליהם אנשים שרוצים ליהנות מכל העולמות + חניה.

עם הזמן חברות האופנה הבינו שכמו שבגד הוא הרבה יותר מכיסוי לגוף, גם קפה הוא הרבה יותר מקפאין, וכשם שבחירות אופנתיות הן סוג של אמירה, כך גם המשקה בספל שלנו. לא מזמן הקדיש הניו-יורק טיימס כתבה שדיווחה שרשת האופנה Club Monaco החליטה להציע ללקוחותיה קפה (וגם ספרים!) לצד ביגוד בסגנון אורבאני. כבר לא רק מפשפשים במדפים, מודדים והולכים, אלא נשארים לבלות, ובסטייל. כך תיארה זאת מנהלת השיווק והתקשורת של קלאב מונקו, “רצינו ליצור מרחב שאת באה אליו לא רק כדי לקנות סוודר, אלא גם מקבלת חינוך לספרות ואמנות.”

מתאימים את הקפה לז’קט
הרשת, שהחליטה ליישם את השילוב קודם כל בסניף השדרה החמישית, לא בחרה באופן אקראי את הקפה שיוגש לרוכשי הז’קטים המסוגננים והמכנסיים העדכניים. הקפה בחנות הבגדים הוא למעשה שלוחה של בית קפה קיים, Toby’s Estate, שיושב בשכונת וויליאמסבורג בברוקלין, אחד האזורים הטרנדיים בניו-יורק בשנים האחרונות. טובי הוא מבתי הקפה שפונים למביני עניין. בעלי הבית מכירים את החקלאים שמהם נרכשים הפולים, קולים בעצמם, מכשירים את הצוות להכין את הקפה המשולם ומתייחסים בכובד ראש לכל ספל שנמזג. גם מדפי הספרים שהוכנסו לסניף מונקו קלאב נבחרו בקפידה. הם שייכים לחנות שמתאפיינת באקלקטיות מודעת לעצמה ובמגוון גדול מאוד של כותרים. בקיצור, אולי לא תדעו אם לקרוא למקום חנות בגדים, ספרייה או בית קפה, אבל בטוח תחוו שם אורבאניות ניו-יורקית מסוגננת.

גם בתי אופנה אחרים מהליגה של קלאב מונקו – כלומר כאלה שהם לא פראדה או מרק ג’ייקובס, אבל גם לא רשתות עממיות שקונים בהן בגדים על המשקל – אימצו את השילוב של בית קפה וחנות בגדים. חלק מהסיבות הן פיננסיות: כשבאותו מרחב פועלים שני עסקים, הם מתחלקים ביניהם בתשלומי השכירות וכך ניתן להפיק את המרב מכל מטר רבוע. אבל הסיבה האמיתית היא שגם בגדים וגם קפה הם דברים שאנשים רוכשים לא רק כי “צריך”, אלא גם כדי לראות ולהיראות, לשדר מי אנחנו, לחיות את העיר, להתערבב, להתעדכן, למשוך מבטים, להחזיר חיוך, להתחדש, להתרענן – וכל זה בשיא הסטייל.

בישראל נפתחו כמה חנויות שמציעות ספרים וקפה; שילוב של בגדים וקפה נדיר הרבה יותר. אולי כי בעלי הבית חוששים מכתמים על הבגדים? במתחם החשמל בתל-אביב הוקם קפה די פרוג’קט בצמוד לחנות בגדים של המעצב איציק דרור. אבל הדבר הקרוב ביותר לרעיון של בתי האופנה מניו-יורק שמציעים בגד חדש ליד אספרסו טוב, היה מתחם קסטרו בדיזינגוף סנטר, שהוקם ב-2003, כלל בית קפה ועמדת די. ג’יי ואת ההבטחה להיות פעיל 24 שעות ביממה. כעבור שנה זכיין בית הקפה עזב והמתחם עבר לעבודה בשעות סטנדרטיות, אך ממילא לא היה בידול של ממש בינו לבין בתי הקפה האחרים שבקניון, שעל פניהם עברו חלק גדול מהמבקרים בחנות.

החיבור בין קפה לאופנה מתבקש ממש. אולי לא פשוט לשדך בין בית קפה לחנות בגדים שיתאימו זה לזה בסגנון, באיכות ואפילו בקצב, אבל לנו זה נראה לנו כמו כפפה ששווה להרים.

/ מגזין

Share the Post

About the Author

Comments

No comment yet.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *