fbpx

קפה לנדוור – סיפור ההיסטוריה – עצמאות והתבססות

עצמאות והתבססות

תור למצרכי מזון בקיצוב

תור למצרכי מזון בקיצוב

ב־ 1948 קמה מדינת ישראל. מציאות חיים חדשה, נכספת, מציבה אתגרים חדשים.
עם הקמת צה״ל התגייס שמואל לנדוור לחיל האוויר. מפקדיו גילו התחשבות במצבו המשפחתי והוא הצליח להישאר מעורב ולקחת חלק בעשייה של החברה, במקביל לשירותו בצבא. עיקר העול נפל בתקופה זו על רוזה, שהמשיכה לנהל את העסק ביד רמה. עם שחרורו מצה״ל הציע שמואל לזאב וייצנברג, חבר ששירת עמו בצבא, להצטרף לחברה המשפחתית בתפקיד מנהל המפעל. וייצנברג נענה להצעה ומאז ועד פרישתו לגמלאות, במשך יותר מ־ 4 עשורים, הקדיש את כל מאודו לקפה לנדוור, במסירות יוצאת דופן.
שמואל לנדוור יצא לאנגליה לשנת לימודים אחת וכששב, התמסר לניהול העסק. אמו הייתה תמיד לצדו, מאחוריו, מסביבו. היא הייתה בשבילו דמות אהובה ונערצת וסימלה בעבורו גם את זיכרון אביו וכל מה שהיה בשביל שניהם. בין שמואל ואמו שררה הבנה מלאה, ושיתוף הפעולה ביניהם התנהל מתוך כבוד הדדי ואמון.

בשנים אלה השתנתה המציאות הכלכלית בארץ.
בתחום הקפה – עזיבת הבריטים את הארץ עם סיום המנדט וקרבות מלחמת השחרור, גרמו לירידה חדה ברווחי בתי הקפה בתל אביב, שחלקם נסגרו או הוסבו לקיוסקים. היקף שיווק הקפה למוסדות ומקומות בילוי ירד באופן משמעותי, אולם קושי זה התגמד מול גזירות הצנע שקבעה הממשלה בסיום המלחמה. גזירות אלה נועדו להתמודד עם המצוקה הכלכלית אליה נקלעה המדינה, שזה עתה קמה וכבר נמצאה בשיאה של קליטת גלי עלייה המונית ממזרח וממערב.
מאות אלפים הגיעו לארץ בחוסר כל. קופת האוצר הייתה ריקה, וההוצאות עצומות. משטר הצנע שהוכרז באביב 1949, הקציב סל מינימאלי של מוצרים חיוניים לנפש, שסופקו תמורת תלושים. אנשים עמדו שעות בתורים בחנויות השונות כשפנקסי התלושים בידיהם. ההקצבה המועטה שקבע שר האספקה והקיצוב, דב יוסף, יצרה מחסור ממשי במוצרים, מה שהביא לפריחת שוק שחור של המצרכים המבוקשים.
זרועו האחרת של משטר הצנע עסקה בפיקוח הדוק על הייצור, השיווק, המכירה והקצבת מטבע זר. על תעשיינים ויבואנים הוטלו שורה ארוכה של מגבלות, מכסות, הליכים בירוקראטיים מתישים של פיקוח ודיווח, רשימות, רישיונות, קבלת אישור לתשלום במטבע זר וביקורות חוזרות ונשנות. “בקיצור, עבר לנו החשק לעסוק בזה״, כדברי שמואל לנדוור, שהסביר לימים את הסיבות שהביאו אותו לוותר על מגוון הסחורות שייבאה החברה, כולל התה (שכבר תפס נתח שוק משמעותי) ולהתמקד ביבוא של קפה בלבד. “אמרנו: תעזבו אותנו לנפשנו. לא רוצים תה. ויתרנו על זה. על קפה לא יכולנו לוותר״.

מעתה: לנדוור – רק קפה.

שמואל לנדוור

שמואל לנדוור

בשנות ה־ 50, רוב הקפה ששווק בארץ היה ציקוריה – תחליף קפה שהוכן משורש צמח העולש, שטעמו הדלוח הפך אותו לאחד מסמלי תקופת הצנע המאוסה. אחד המקומות היחידים בארץ שבהם ניתן היה להשיג קפה אמיתי היה קפה לנדוור. בבית הקלייה של לנדוור המשיכו לקלות ולטחון את קפה לנדוור המקורי, במדויק, כתמיד, כאילו לא השתנה דבר. התורים שהתארכו בחנות הצמודה לבית הקלייה, העידו על הרבים, ההמונים, שלא היו מוכנים לוותר על קפה אמיתי ואיכותי.

/ 100 שנה

Share the Post

About the Author

Comments

No comment yet.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *