סיפור הקפה

 

 

מקור הקפה הוא באתיופיה, שם צומחים צמחי הקפה הנפוצים ביותר, מזן ערביקה. האגדה מספרת על רועה צאן בשם קאלדי, שהבחין כי העיזים בעדריו הפכו נמרצות ומלאות עזוז לאחר שטעמו מפירות שיח הקפה. כשניסה בעצמו את הפרי האדום הבחין גם הוא בהשפעה דומה וסיפר על כך לאנשי הדת בכפרו. הכוהנים ראו את הפירות האדומים – אדום הוא צבעו של השטן – התמלאו בעתה, והשליכו אותם אל האש. אולם כשעלה ניחוח פולי הקפה הקלויים מהמדורה שינו אנשי הדת את דעתם. כך החלה דרכו של הקפה לכל בית ברחבי העולם.

בעולם האיסלמי, האוסר לחלוטין על שתיית אלכוהול, תופס הקפה מקום מיוחד. אנשי הדת, שתחילה החרימו את הקפה בטענה שהוא מרחיק את המאמינים מהמסגדים, קיבלו אותו מאוחר יותר באהבה: הקפה סייע להם לשמור על ערנותם של המתפללים בזמן מדיטציות ופולחנים דתיים שנמשכו עד שעות הלילה הקטנות.

במשך מאות שנים שמרו ארצות חצי האי ערב את פוליהן ומתכוניהן בקנאות והיו לספקיות הקפה היחידות בעולם. הם קלו את הפולים למחצה, וכך לא ניתן היה להנביט אותם באזורים אחרים. ואולם, סוחרים הולנדים ממולחים שהצליחו לגנוב צמח קפה בשנת 1616 שמו קץ למונופול הערבי.

מאז עלתה צריכת הקפה באירופה וברחבי העולם כולו בקצב מסחרר. מכונת האספרסו שהומצאה באיטליה בשנת 1901 ותערובות קפה שייצרו האיטלקים כדי לקלוע לטעמים רבים ולהפחית עלויות נתנו את אותותיהם – והקפה הפך לבן בית בכל בית.

מאז גילויו ועד היום הפך הקפה למוצר מגה-פופולרי, והדרישה רק הולכת וגוברת ככל שחולפות השנים. כיום, היקף המסחר בקפה שני רק להיקפי המסחר בנפט. מכירות הקפה הגלובליות מסתכמות בסכומים דמיוניים של כ-40 מיליארד דולר בשנה: יותר מחיטה, יותר מאורז, יותר מסוכר. המספרים הפנטסטיים האלה חותמים את הסיפור המיתולוגי שהחל בעזים מאושרות: סיפור אהבת האדם לקפה.

סל הקניות