הקפה הכי טוב שיש

111

הקפה הכי טוב שיש

יש לי חבר שכל כמה כמה שנים משדרג את חוויית הקפה שלו. כשהיינו בצבא הוא היה מתענג על נס קפה. כשהגיע לגיל 30, עבר לקפה פילטר והודיע שלעולם לא ייגע שוב בקפה נמס. שנים אחר כך קנה לעצמו מכונת אספרסו, ומאז הוא בודק ובוחן זנים חדשים ותערובות חדשות. כשהגיע לטעום את הג’מאייקה בלו מאונטיין, אמר לי בצער שקפה יותר טוב זה הוא כבר לא ימצא, וחבל רק שלעולם לא יהיה לו תקציב מספיק כדי לשתות אותו דרך קבע.
אז מה כל כך מיוחד בקפה מההרים הכחולים החבויים בתוכו של האי הקריבי, וצופים על קינגסטון בירתו? ובכן, קודם כל, הקפה מחבל הארץ הטרופי המיוחד הזה יקר כל כך כי יש כל כך מעט ממנו: רק 900 טונות של קפה מופקים מהאזור מדי שנה (אם הקפה גדל בגובה של פחות מ-1,700 מטר מעל פני האדמה, ואינו נמצא באחד מכמה מטעים מוגדרים, הוא אינו זכאי להשתמש בשם המותג היוקרתי). ואם לא די בכך, הרי שיפן מייבאת בין שמונים אחוזים לתשעים אחוזים מהתוצרת של האזור. התוצאה: מחיר לצרכן של כ-150 שקל לפאונד. בארץ, אגב, המחירים יכולים לטפס בקלילות לאזורים גבוהים פי שלושה, ובמילים אחרות: אלף שקל לקילו.

הבלו מאונטיין מתאפיין בטעם מתון ומעודן, נטול כמעט לחלוטין מזכר המרירות האופיינית לזנים אחרים. העדינות הזו והיעדר תוצרי הלוואי הפכו את הבלו מאונטיין גם לקפה שמצוי בבסיסו של ליקר הקפה המפורסם טיה מאריה.
“ככה זה עם דברים טובים”, הסביר לי החבר שלי לא מזמן. “הם באים באריזות קטנות. למרבה הצער, במקרה של הבלו מאונטיין הם באים באריזות כל כך קטנות, שהייתי חייב למצוא עוד זן של קפה מליגת האלופות. ככה הגעתי לאלטרנטיבה האינדונזית לבלו מאונטיין: קפה לואק”.
המקרה של קפה לואק מביך אפילו יותר לחובבי קפה, שגם ככה נתפסים לעתים כפלצנים למדי. הסיבה לכך היא שמה שהופך את פולי הקפה הללו למצוינים כל כך, הוא התהליך הכימי שהם עוברים בתוך קיבתו של טורף נמייתי קטן שמכונה גחן דקלים אסיאתי. מי שטעם מעיד על “טעם שוקולדי מתוק חמצמץ ונטול מרירות” ועל מרקם חלק חלק, “כמו סדין בבית מלוכה”.
אבל כמובן, גם במקרה הזה, הביקוש עולה על ההיצע (מה גם שכאן אין מדובר בקטיף של פולים, אלא איסופם מהארץ והפרדתם – אתם יודעים ממה), וכך מאמיר מחירו של פאונד קפה לואק ל-600 דולר, ויש כבר לא מעטים ששילמו 100 דולר בשביל כוס אחת של קפה!

“חיים רק פעם אחת”, סיפר לי החבר שלי כשהגיע סוף סוף הפאונד שהזמין מחו”ל. “ואם יש דבר אחד שכולנו מחויבים ליהנות ממנו יותר מכל דבר אחר – הרי זה הקפה שלנו”. אחר כך הוא נאנח וסיפר שבקרוב יחזור לשתות בלו מאונטיין. “נכון שהקפה מג’מאייקה יקר נורא, אבל כמו בכל דבר בחיים, גם במקרה הזה הכל יחסי”.

/ מגזין

Share the Post

About the Author

Comments

No comment yet.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

סל הקניות