בשביל הטקס או בשביל הקפאין?

1

בשביל הטקס או בשביל הקפאין?

למה אנשים שותים קפה – בשביל הקפאין המעורר או בשביל הטקס? חשבנו שמדובר בשאלה פשוטה, אבל גילינו שהתשובה די מורכבת

אם סוד ההצלחה חובקת העולם של הקפה הוא הקפאין, איך נסביר את מכירות הקפה הנטול? אם הטקס הוא העניין, איך מסבירים את כוסות הנייר עם מכסה הפלסטיק שאנו חוטפים בחופזה, נכנסים איתן לאוטו וגונבים מהן שלוקים מהירים בפקקים, נזהרים לא להכתים את החולצה, או לוגמים מהן בזריזות תוך כדי שעטה רגלית לעבודה? (יש כאלה שטוענים שזה חלק מהטקס, תכף נגיע אליהם).

סקר שהציג את השאלה “למה אתם שותים קפה?” ופורסם באתר הנשים הגלובלי Popsugar, הראה שנקודת המוצא שלנו לא הייתה מדויקת. בסקר התווסף לקפאין ולטקס גם מרכיב הטעם, שעבורנו הוא מובן מאליו. מה ענו הגולשים?

• 19% בחרו בתשובה “הקפאין מעיר אותי ומספק לי אנרגיה”
• 20% ציינו “אני אוהב/ת את הטעם”
• 5% סימנו את “הוא עוזר לי לשמור על שגרה”
• 4% הודו: “אני מכור/ה”
• 30% סימנו את האפשרות “כל התשובות לעיל נכונות.”
• 1% ציין שהוא שותה קפה מסיבות אחרות
• 20% בחרו בתשובה “אני לא שותה קפה בכלל.”

כל בחירה היא אמירה
הסקר החביב הזה הוא רק קצה הקרחון. התעמקות נוספת מלמדת שתרבות הקפה עמוקה הרבה יותר מספל אספרסו. תגידו, אתם שותים הפוך או אספרסו? חזק או נטול? עם סוכר או ממתיק? סוכרזית או סטיביה? ומה עם החלב – רגיל, אורז או סויה? אתם יושבים בסניפים של רשתות הקפה או רק בבתי קפה שכונתיים? מתעקשים על ספל קרמיקה, מעדיפים שימזגו לכם בכוס זכוכית או מסתדרים עם כוס חד-פעמית? חייבים עוגה ליד הקפה? כל בחירה היא אמירה.

על אף שהוא מגיע למדינות המערב ממחוזות מרוחקים, הקפה שלח זרועות מסועפות אל תוככי התרבות שלנו, והפרשנויות לאהבה שלנו אליו מסועפות אף הן. קהוי וין (Khoi Vinh), יזם, גרפיקאי מוערך, והמעצב לשעבר של הניו-יורק טיימס, שאינו מרבה לשתות קפה, טוען כי “הפכנו את הקפה לא רק להרגל יום-יומי, אלא לטוטם מובלט של צרכנות.” כוסות הקפה הן “טקסים של חגיגת הישגים עצמית” שכחלק מהם אנו דבקים בספקי קפה מסוימים או בדרכים מסוימות להכנת המשקה. וין טוען שאנו משוחחים על הצורות השונות של חליטת קפה כמו שאנחנו משוחחים על מזג האוויר, כלומר בלי סוף (האם ציינו שהוא תושב ניו-יורק?). וין אף חושב שאנחנו מסתובבים עם כוסות הקפה הממותגות שלנו כיוון שהן גורמות לנו להרגיש טובים, מעודכנים ואותנטיים יותר. בקיצור, על פי קהוי וין, קפה הוא סמל סטטוס שקרוב יותר לעולם האופנה מאשר לתחום המזון והמשקאות.

גם בקפה כל אחד אוהד את הקבוצה שלו
לג’ייסון קוטקה (Jason Kottke), גם הוא בלוגר ותיק, יזם וחיית רשת, יש פרשנות מפתיעה עוד יותר לאהבה שלנו לקפה. הוא כותב: “קפה, כמו כל דבר כמעט בימינו, הוא ספורט. כל אחד אוהד את הקבוצה שלו (או שיטה להכנת קפה או נטייה פוליטית או סגנון עיצוב או דרמה טלוויזיונית או ראפר או ספר קומיקס), דן בטכניקות, מחיה מחדש רגעים גדולים יחד עם אוהדים שחושבים כמוהו ומתווכח עם אוהדים של קבוצות אחרות…” על פי קוטקה, הכול זה ספורט, גם לאהוב או לא לאהוב ספורט –  וקפה – זה ספורט.

פיליס קורקי מהניו-יורק טיימס חקרה את ריטואל שתיית הקפה במקום העבודה. אחרי הכול, המשרד, שבו חלק גדול מאתנו מבלה את מרבית שעות הערות, הוא גם המקום שבו אנו שותים את רוב כוסות הקפה שלנו. קורי מבטלת את שאלת “הקפאין או הטקס” כיוון שהראשון יוצר את השני. הקפאין הוא חומר שפועל על המוח ובני אדם נוטים להפוך צריכת חומרים המשפיעים על הגוף והנפש לריטואלים קטנים – מהדלקת סיגריה ועד לגימת משקה אלכוהולי (הקפה להבדיל מאלה אינו מזיק לגוף ואפילו מועיל לבריאות עד מינון מסוים). קורקי אומרת שאחת הפונקציות של טקס הקפה בעבודה היא יצירת קשרים אנושיים. זו יכולה להיות ההתלוצצות הקטנה על הבוקר עם הבריסטה הקבוע בבית הקפה בדרך לעבודה, או השיחות עם הקולגות במשרד בהפסקת הקפה בצהריים.

אז קפה, גם אם הוא נטול, הוא סיבה למסיבה קטנה. הוא מאפשר לנו להגיד משהו על עצמנו, הוא הדרך שלנו לספק לעצמנו תגמולים קטנים באמצע היום, הוא עוזר לנו להתחבר אל אנשים, להתחיל שיחה, לעשות הפסקה.

/ מגזין

Share the Post

About the Author

Comments

No comment yet.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

סל הקניות